לדלג לתוכן

פרנץ נאג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ נאג'
Nagy Ferenc
לידה 8 באוקטובר 1903
Bisse, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביוני 1979 (בגיל 75)
פיירפקס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת האיכרים הזעירים עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת הונגריה
4 בפברואר 1946 – 31 במאי 1947
(שנה)
לאג'וס דינייס
חבר האסיפה הלאומית של הונגריה
1939–1944
(כ־5 שנים)
4 בנובמבר 1945 – 2 ביוני 1947
(שנה)
חבר האספה הלאומית הזמנית
2 באפריל 1945 – 3 בנובמבר 1945
(216 ימים)
שר ההגנה של הונגריה
9 באוגוסט 1946 – 21 באוגוסט 1946
(13 ימים)
Jenő Tombor
Albert Bartha
פרסים והוקרה
מסדר החופש ההונגרי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ נאג'הונגרית: Nagy Ferenc; ‏8 באוקטובר 190312 ביוני 1979) היה פוליטיקאי הונגרי ממפלגת האיכרים הזעירים (אנ') שכיהן בראש ממשלת הונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה עד שהודח במהלך השתלטות הקומוניסטים על המדינה.

נאג' הגיע ממשפחת איכרים. הוא הצטרף למפלגת בעלי הרכוש הזעיר בשנת 1924 ובשנת 1928 היה ליושב ראש סניף המפלגה בבאראניה. ביולי 1930 הוא פרש מהמפלגה והיה בין מקימי מפלגת בעלי הרכוש הזעיר העצמאית. במפלגה זאת הוא היה מזכיר המפלגה מאוקטובר 1930 עד שנת 1945. במאי 1939 הוא נבחר לפרלמנט ההונגרי[1]. בשנים 1941–1943 הוא היה יושב ראש החזית החקלאית ההונגרית והיה ידוע כמתנגד לנאצים. לאחר שהנאצים כבשו את גרמניה בשנת 1944 הסגיר נאג' את עצמו לנאצים לאחר שאלו איימו שיהרגו את בני משפחתו אם לא יסגיר את עצמו. בהמשך הוא הצליח להימלט מהמעצר ונותר במחבוא עד שהונגריה נכבשה על ידי הצבא האדום[1].

בינואר 1945 הקים מחדש, יחד עם זולטאן טילדי, את מפלגת האיכרים הזעירים השמרנית[1]. במאי 1945 הוא התמנה לשר השיקום בממשלה הזמנית שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה[2]. בעקבות ניצחון המפלגה בבחירות בנובמבר 1945, היה ליושב ראש בית הנבחרים של הונגריה מ-29 בנובמבר 1945 וחבר המועצה הלאומית העליונה מ-7 בדצמבר 1945 עד 2 בפברואר 1946. ב-4 בפברואר 1946, לאחר שהונגריה הייתה לרפובליקה וראש המפלגה, זולטן טילדה, נבחר לנשיא הרפובליקה, התמנה נאג' לראש ממשלת הונגריה.

ב-14 במאי 1946 יצא לחופשה בשווייץ. במהלך חופשתו העבירו שלטונות הכיבוש הסובייטיים לידי הממשלה את עדותו של בלה קובאץ', איש מפלגתו שנאסר על ידי הסובייטים בפברואר 1947, על פיה נאג' היה שותף לקשר ריאקציוני נגד ממשלתו והתכוון להחזיר להונגריה את השלטון הפשיסטי[3]. הממשלה דרשה מנאג' לשוב להונגריה לבירור ההאשמות, אך הוא סירב[4] לאחר שקיבל אזהרה משגריר הונגריה בשווייץ שהקומוניסטים מתכוונים לחסלו[1], ובהונגריה פורסם שהוא התפטר. היו שטענו שנאג' תכנן מראש לברוח מהונגריה בעת שיצא לשווייץ. בריטניה וארצות הברית הודיעו שהן רואות במהלך מזימה של הקומוניסטים להשתלט על הונגריה[5], אך הקומוניסטים מצידם טענו שהממשלה מוסיפה להיות ממשלת קואליציה דמוקרטית וכי חברי מפלגתו של נאג' הסכימו להחלפתו. ב-2 ביוני 1947 קיבל נאג' את בנו בן ה-5 שנותר בבודפשט, על הגבול עם הונגריה, ובמקביל הגיש באופן רשמי את התפטרותו[6]. נאג' טען שהודיעו על התפטרותו 24 שעות לפני שהגיש אותה ובעיתונות פורסם שנאג' התפטר לאחר שאיימו עליו שאם לא יתפטר יהרגו את בנו[7]. נאג' דרש חקירה של ההאשמות נגדו באנגליה או בארצות הברית, שכן לטענתו מטרת הקומוניסטים הייתה להשתלט על המדינה בשיטת הסלמי, כאשר מחסלים אט אט את כל מנהיגי המפלגות האחרות[8]. לעומת זאת, הקומוניסטים בהונגריה טענו שסירובו לשוב להונגריה מעיד על אשמתו[9]. בקרב גורמים שמאליים בארצות הברית, דוגמת הניו ריפבליק, הוצג נאג' כמי שלא עשה דבר למנוע השתלטות פאשיסטית על הונגריה, ועל כן הוא הודח[10]. ב-14 ביוני 1946 הגיע נאג' לדבלין בדרכו לארצות הברית[11], בה קיבל מקלט מדיני[12].

נאג' השתקע בארצות הברית ובשנת 1948 פרסם אוטוביוגרפיה בשם "המאבק מאחורי מסך הברזל". תמלוגי הספר אפשרו לו לרכוש בית בווירג'יניה בפרבר של וושינגטון די. סי. הוא היה פעיל בפוליטיקה של הגולים ההונגרים בארצות הברית והטיף עד סוף חייו לשחרור ההונגרים מהדיקטוטרה הקומוניסטית ולמתן רשות להונגרים להגר לארצות הברית[13]. בנוסף היה נאג' פעיל בחזית של מנהיגים פולטיים גולים ממזרח אירופה[10][14].

במהלך המרד ההונגרי באוקטובר 1956, הגיע נאג' לאירופה[15]. הוא העריך שבעקבות המרד יתקיימו בהונגריה בחירות חופשיות. הוא טען שהמשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה נשענו על כידוני הסטליניזם ולאחר שהרפו מהדיכוי לא יוכלו להמשיך לשלוט על עמי מזרח אירופה השונאים את הצבא האדום ואת ברית המועצות[16].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ נאג' בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 פרנץ נוג', כיצד חטפו הרוסים את ממשלתי?, הַבֹּקֶר, 28 בנובמבר 1947
  2. ^ Soviet Occupation of Romania, Hungary, and Austria 1944/45?1948/49, page 194
  3. ^ "המאה האמריקאית", דבר, 18 ביולי 1947
  4. ^ הוקמה ממשלה חדשה בהונגריה, דבר, 1 ביוני 1947
    מה קרה בהונגריה?, הצופה, 2 ביוני 1947
  5. ^ ראש ממשלת הונגריה התפטר בשהותו בשווייץ אנגליה ואמריקה רואות בזה פוטש קומוניסטי, הַבֹּקֶר, 1 ביוני 1947
  6. ^ מיומנו של פראנץ נאגי, המשקיף, 1 באוקטובר 1947
  7. ^ מחאת אמריקה נגד הסובייטים בהונגריה תוגש תוך 24 שעות, הַבֹּקֶר, 8 ביוני 1947
  8. ^ דורש גירוש משלחת הונגריה מאו"ם, למרחב, 24 ביוני 1958
  9. ^ דו-קוב מלולי חריף בין האנגלוסכסים והרוסים, המשקיף, 12 ביוני 1947
  10. ^ 1 2 איש האופוזיציה מהגוש המזרחי בגולה, הצופה, 19 במרץ 1948; המשך
  11. ^ טכסיסי הקומוניסטים, הצופה, 16 ביוני 1947
    פרנץ נאגי לארה"ב, קול העם, 15 ביוני 1947
  12. ^ סטטוס דיפלומטי לנאג'י, הַבֹּקֶר, 15 ביוני 1947
  13. ^ Nagy, Ferenc, in Elliott Robert Barkan, Making it in America: A Sourcebook on Eminent Ethnic Americans, 2001, page 253
  14. ^ הגולים בניו־יורק מגלים פעולות, הצופה, 8 במאי 1949
  15. ^ בבודפשט עדיין משתוללים קרבות, מעריב, 30 באוקטובר 1956
  16. ^ בקהיר ובבודפשט, הַבֹּקֶר, 1 בנובמבר 1956